לוח סילוקין הוא מסמך, המופיע לרוב בפורמט של טבלה ומציג את האופן שבו תוחזר הלוואה, כולל מספר התשלומים, רווחי הזמן ביניהם וגובה כל אחד מהם, כשהתשלום עצמו מחולק לשני מרכיבים: קרן (סכום ההלוואה או מה שנשאר ממנו) והריבית.
בשוק מקובלים שני לוחות סילוקין עיקריים: לוח שפיצר וקרן שווה, על אף שאפשר ליצור לוח סילוקין גם להלוואת בלון מלא.
בלוח שפיצר, שנחשב לנפוץ ביותר מבין השלושה, התשלום בגין רכיב הקרן עולה בהדרגה עם כל תשלום, בעוד התשלום בגין הריבית הולך ופוחת. מה שאומר למעשה, כי הגורם המלווה גובה מאתנו בתחילת תקופת ההחזר חלק יחסי גבוה של הריבית וחלק יחסי קטן של הקרן. זה אמנם מתאזן בהמשך הדרך, אך גורם לנו לשלם יותר ריבית בסך הכול וגם יוצר בעיה אם נרצה להחזיר את ההלוואה לפני מועד סיומה.
קרן שווה היא שיטה לחישוב החזרי הלוואות, הנפוצה בעיקר במגזר העסקי. בניגוד ללוח שפיצר, ההחזר משתנה מדי חודש מאחר שבעוד סכום הקרן נשאר קבוע בכל תקופת ההחזר, סכום הריבית הולך ופוחת. לקרן שווה יש שלושה יתרונות בולטים בהשוואה לשפיצר: קצב סילוק מהיר של הקרן, תשלומי ריבית מתונים יותר וירידה הדרגתית בהחזר החודשי. עם זאת, השיטה מחייבת תשלומים גבוהים יחסית בתחילת החזר ההלוואה – מה שלא מתאים לכל הלווים.