סגור לידיעתך: אנחנו משתמשים בעוגיות באתר זה לפרטים נוספים
Skip Navigation Links דף הבית מגזין max חלופות למינוס בבנק

אוברדראפט: הלוואה יקרה מידי, מהן החלופות?

כ-4 מיליון ישראלים נכנסים למינוס מדי שנה. רוני חיטרון, מנהלת מחלקת מוצרי אשראי ב-max: "אתה נכנס למצב הזה מבלי שהתמקחת על המחיר, מבלי שתדע כמה אתה משלם"

42% ממשקי הבית במדינת ישראל שבבעלותם חשבון בנק נכנסו למצב של משיכת יתר (אוברדראפט) בחשבונם לפחות חודש אחד בשנה. כך עולה מממצאי סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2019.

 

כשמפרקים את האחוזים למספרים מתקבלת תמונה מדאיגה אף יותר: מדובר ב-1.1 מיליון משקי בית, שבהם חיים כ-4 מיליון ישראלים. כ-10% ממשקי הבית (400,000 ישראלים) חוו מצב של משיכת יתר לתקופה של עד שלושה חודשים בשנה. כ-10% נוספים היו במצב של משיכת יתר בין 4 ל-9 חודשים בשנה ואילו כ-22% (כ-880,000 ישראלים!) דיווחו שזהו מצבם בדרך כלל, ושהיו במצב של משיכת יתר במשך עשרה חודשים או יותר בשנה.

 

זרם הנתונים המדאיג לא נפסק כאן: כ-26% ממשקי הבית שהיו במשיכת יתר קיבלו לפחות פנייה אחת בשנה מהבנק בשל חריגות ממסגרת האשראי. מדובר בכ-295 אלף משקי בית, שבהם חיים כ-1.1 מיליון ישראלים.

 

 


 

 

הקלות הבלתי נסבלת

איך ייתכן שכל כך הרבה ישראלים נמצאים במינוס בחשבון הבנק? רוני חיטרון, מנהלת מחלקת מוצרי אשראי ב-max, מסבירה: "זו תוצאה של התנהלות כלכלית וצרכנית לא מחושבת. לקוחות רבים מידרדרים למינוס ולא ממש יודעים שמשיכת היתר הזו עולה להם כסף. הם לא יודעים בהכרח מה הריבית שהם משלמים, הם לא יודעים אפילו כמה ימים בחודש הם במינוס. זו הקלות הבלתי נסבלת של ההתגלגלות לאוברדראפט".

 

ייתכן כי הקלות הזו נובעת גם מנורמות ההתנהלות הכלכלית שהיו קיימות בארץ במשך כל כך הרבה שנים, אשר אותתה למעשה לצרכן הפיננסי הישראלי כי המינוס הוא רע הכרחי, משהו שאפשר לחיות ולמעשה אין ברירה אלא לחיות אתו. מעניין יהיה לראות איך דירוג האשראי האישי, שנכנס בהדרגה לחיינו בשנה האחרונה, ישנה את המציאות הזו.

 

אז מי הם הישראלים ש"חיים באוברדראפט"?

 

נתוני הלמ"ס מלמדים שמדובר על פי רוב בהורים לילדים צעירים, עם משכנתא פעילה. כ-52% ממשקי הבית שיש בהם ילדים היו במשיכת יתר לפחות חודש אחד בשנה, לעומת כ-30% ממשקי הבית שאין בהם ילדים. לכ-44% מהמשפחות עם ילדים, שבהן ילד מתחת לגיל 18, יש משכנתא.

 


 

תסתכלו על המינוס כהלוואה גרועה

 

מהו למעשה אותו מינוס ולמה בעייתי כל כך לשקוע בו באופן קבוע? המינוס מוגדר כמשיכת יתר בחשבון הבנק, שעדיין לא חורגת מהמסגרת הבנקאית. למעשה, מדובר במעין הלוואה מהבנק שנועדה לספק ללקוח נוחות וגמישות בניהול החשבון. אם יש לנו, לדוגמה, הוצאה חד פעמית גדולה וידוע לנו שנוכל לאזן אותה בחשבון הבנק בקרוב מאוד – המינוס הוא מוצר מגשר.

 

אלא שהגישור הזה אף פעם לא ניתן בחינם. למעשה, המינוס הוא לא סתם הלוואה, כי אם הלוואה שיכולה להיות במקרים רבים יקרה. מדובר בהלוואה ללא תאריך פירעון עם תשלומי ריבית שוטפים. כמה מאיתנו יודעים כמה אנחנו נדרשים לשלם על המינוס? וכמה באמת יודעים באיזו תדירות מחייבים הבנקים על הריבית של המינוס?

 

התשובה לשאלה השנייה היא פעם ברבעון. זו התדירות שבה הבנקים מחייבים אותנו על ריבית המינוס, מה שגורם ללקוחות רבים לא להיות ערים מספיק לחיוב הזה. אלא שהתשובה לשאלה ראשונה מטרידה אף יותר: הריבית על המינוס גדלה בהתאם לגודלו של המינוס, והיא מחולקת לשלוש מדרגות שבבסיסן עומדת ריבית בנק ישראל (1.75%, נכון לינואר 2020) בתוספת משתנה או קבועה.

 


 

כאשר מנתחים את הדו"חות הכספיים של הבנקים הגדולים עולה שאם אנחנו נמצאים במדרגה הבסיסית, פירוש הדבר שנכנסנו למינוס קטן יחסית, נאמר עד 5,000 שקל (הבנק קובע את גובה המדרגה המדויק לכל לקוח). במקרה כזה נשלם בממוצע ריבית של פריים פלוס משהו שבין 6% ל-8% אחוזים, בהתאם להחלטת הבנק.

 

אם לא הצלחנו לבלום את ההידרדרות ונכנסנו למדרגה האמצעית, שבממוצע נמצאת בין 5,000 ל-15,000 אלף שקל (הרצפה והתקרה, שוב – לפי החלטת הבנק), נשלם ריבית של פריים פלוס 8% עד 11%, כלומר ריבית של כ-10% עד 13%. אם נידרדר למדרגה המקסימלית, נשלם פריים פלוס 11% עד 13%. כל זה עוד לפני פריצת המסגרת הבנקאית, אותו קו אדום שהבנק מותח ללקוח כמגבלת אזור המינוס, שחריגה ממנו עלולה לעלות ללקוח בתשלום של יותר מ-13% ריבית כמו גם בעצירת חיובים, חזרת צ'קים ופגיעה בדירוג האשראי האישי.

 

חיטרון: "הבעיה במינוס היא לא השקיעה עצמה, אלא השקיעה מבלי לדעת כמה זה עולה לך. הרי לפני שתיקח הלוואה רגילה או משכנתא, ברור שתברר מה התנאים ומה הריבית. זו התנהלות צרכנית מקובלת ונבונה, שפשוט לא קיימת בכל מה שנוגע לאוברדראפט. באוברדראפט אתה מחייב בכרטיס אשראי, נותן עוד צ'ק פה והוראת קבע שם – וזה פשוט קורה לך. אתה נכנס למצב הזה מבלי שהתמקחת על המחיר, מבלי שתדע כמה אתה משלם".

 


 

מה בעצם אפשר לעשות כדי לצאת מאוברדראפט?

 

"בהתנהלות צרכנית נכונה, אם ידוע לך שאתה עומד להיכנס לאוברדראפט בחודש מסוים, תשקול לפחות לקחת הלוואה על הסכום הזה, כחלופה. ברוב המקרים, ריבית ההלוואה תהיה הרבה יותר זולה מריבית האוברדראפט. לפי דו"ח היציבות הפיננסית שהוציא בנק לשנת 2019, הריבית הממוצעת ששילמנו על המינוס הייתה גבוהה ביותר מ-1% על הריבית הממוצעת על הלוואות. אפילו הבנק עצמו מתקשר לפעמים ללקוחות שלו ומציע להם הלוואה כדי להימנע מכניסה לאוברדראפט. העצה שלי פשוטה: תבדקו לפני שאתם עושים משהו. תבדקו את כל האפשרויות, ורק אז תחליטו".


ארגז הכלים שלכם להימנעות מהמינוס בבנק


איך נמנעים מגלישה למינוס – ואם כבר נכנסנו, איך יוצאים? מעבר לניסיון הכמעט מובן מאליו לצמצם בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות, להלן כמה אפשרויות נוספות:

 

לקיחת הלוואה: ניתן לקחת הלוואה, בנקאית או חוץ בנקאית, כתחליף לכניסה למינוס. אולם, מאחר שאנחנו למעשה מעדיפים כאן הלוואה על פני הלוואה אחרת, כדאי מאוד לבדוק מראש שהריבית בהלוואה שלקחנו אינה גבוהה מהריבית שאנחנו צפויים לשלם על המינוס. יתרונן של הלוואות החוץ הבנקאיות, הוא שהן לא מכבידות על האובליגו שלנו בבנק, קרי: על סך ההתחייבויות שלנו בערכים מספריים מול הבנק.

 


 

הקמת קרן חירום: במקרים רבים, המינוס מתחיל להתגלגל כתוצאה מהוצאה גדולה ולא צפויה, שתפסה אותנו לחלוטין לא מוכנים. למשל, טיפול שיניים לאחד הילדים, שיפוץ הכרחי בבית או נסיעה לחו"ל שחרגה מהתקציב. קרן חירום משפחתית בגובה של פעמיים ההכנסה המשפחתית החודשית, עשויה לבלום את רוב הזעזועים הללו.

 

חיוב קבוע:  מוצר פיננסי חכם שמאפשר לנו לקבוע מהו הסכום שנרצה לשלם מדי חודש בכרטיס האשראי, כאשר יתרת הסכום לתשלום עוברת לסל מצטבר נושא ריבית.

אם, לדוגמה, ביצעתם עסקאות באשראי בחודש מסוים ב-10,000 שקל וביקשתם להיות מחויבים רק ב-7,000 שקל, 3,000 השקלים הנותרים יועברו לחודש הבא בתוספת ריבית. ניתן לעדכן את הסכום בכל חודש או לפרוע את הסל המצטבר.

 

החיוב הקבוע מתאים מאוד ללקוחות שמתמודדים עם הוצאות חריגות ותקופות לחוצות מבחינה כספית. המוצר מתאים גם להתמודדות עם גירעון תקציבי זמני, מאחר שהאשראי השוטף מתנהל למעשה מחוץ לחשבון הבנק.

 

חיטרון: "זה מנגנון שמאפשר לך לנהל תזרים הוצאות, סוג של העברה של האוברדראפט מהבנק אל הכרטיס בריבית טובה יותר, שקיפות גבוהה יותר – ועם יכולת לפרוע את זה בכל רגע. ניתן כמובן גם לפצל את התשלום החודשי של עסקה ספציפית, כלומר: לשלם בתשלומים".


 



לסיכום,
ישראלים רבים נמצאים במינוס בבנק ולא מודעים לכך שהם בעצם לקחו הלוואה יקרה מהבנק ומשלמים עליה ריבית גבוהה, שעלולה לנסוק גם ליותר מ-15%!. אז אם אתם במינוס, או הולכים להיכנס למינוס, כדאי מאוד לבדוק מהן החלופות שעומדות בפניכם: איזון ההוצאות וההכנסות, שימוש בחיסכון, לקיחת הלוואה – מומלץ לבדוק האם הריבית נמוכה מזו שתשלמו על המינוס בבנק. אפשרות נוספת היא חיוב קבוע בכרטיס אשראי כדי להפחית את ההוצאות לתקופה מסוימת.

 

הכי חשוב לזכור שמינוס בבנק הוא לא גזירת גורל, חשוב לדעת כמה משלמים עליו ושיש פתרונות אחרים שכדאי לבחון.


חשוב לדעת:
• אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
• המלווה: מקס איט פיננסים בע"מ (לשעבר: לאומי קארד בע"מ).
• בכפוף לאישור ותנאי החברה.
• הפרסום אינו מהווה הצעה למתן אשראי.
• דחיית החזר ההלוואה בכפוף לתשלום ריבית גישור.


ללקיחת הלוואה אונליין