סגור לידיעתך: אנחנו משתמשים בעוגיות באתר זה לפרטים נוספים
Skip Navigation Links דף הבית מגזין לאומי קארד דירוג אשראי אישי – איך ייראו החיים שלנו עם דירוג אשראי | max מבית לאומי קארד

דירוג אשראי אישי: איך ייראו החיים שלנו?

המהפכה כבר כאן: אילו נתונים יוזרמו למאגר הנתונים החדש של בנק ישראל? מהם היתרונות והחסרונות בדירוג האישי, ואיך נוכל לשפר אותו?

כדי להבין את מנגנון הפעולה של מאגר נתוני האשראי נסו לדמיין "בריכת נתונים" ענקית, שאליה זורם מידע מהבנקים המסחריים, בנק הדואר, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ בנקאיים עם תיק אשראי של יותר מ-250 מיליון שקל. כל אלה  יעבירו באופן שוטף נתונים על התנהלות לקוחותיהם בכל הנוגע לאשראי צרכני.


במאגר, שיהיה בניהול ובבעלות בנק ישראל, ייצבר מידע שיועבר לפי דרישה (ובהסכמת הלקוחות, עוד נרחיב על כך) לשלוש "לשכות אשראי" – דן אנד ברדסטריט, בי.די.איי וקו מנחה – שקיבלו רישיון גישה מיוחד לנתונים.


הלשכות ינתחו את המידע ויעניקו לכל לקוח - כלומר: לכל אחד מאיתנו - דירוג אשראי אישי. דירוג זה מהותי לכל אחד מאיתנו משום שהוא עשוי לקבוע, בעת הצורך, האם נקבל אישור ללקיחת הלוואה ומה יהיו תנאיה.






הגופים פיננסים שיזרימו מידע למאגר הנתונים של בנק ישראל, יוכלו גם לפנות אל המאגר ולבקש ממנו מידע על לקוח ספציפי, כדי להציע לו הלוואה מתאימה למצבו הכלכלי. עם זאת, כל גוף פיננסי שיבקש מידע כזה יצטרך להצטייד בהסכמתו המפורשת של אותו לקוח לקבלת המידע.


אם הלקוח מעוניין בהלוואה ודירוגו סביר עד טוב, סביר להניח שיאשר ללשכות האשראי להעביר את המידע עליו. לעומת זאת, אם הלקוח יסרב, הגוף המלווה ייאלץ לקבל החלטה ללא מידע חשוב, המסייע בהערכת הסיכון בהלוואה. במקרה כזה, סביר להניח שיקרה אחד מהשניים: ההלוואה תסורב או תאושר בריביות גבוהות יחסית. 


מה יהיה במאגר הנתונים  – ומה לא


המאגר יכלול נתונים ומידע על התנהלותנו בתחום האשראי: הלוואות שלקחנו, מסגרות אשראי שקיבלנו בבנק ובחברות כרטיסי האשראי, היסטוריית תשלומים, נכסים המשועבדים כנגד לקיחת הלוואות (בית, רכב וכדומה). בנוסף למידע הנ"ל, יזרמו למאגר גם נתונים מההוצאה לפועל, מכונסי נכסים ודיווחים על חשבונות מוגבלים מבנק ישראל.


עם זאת, חשוב לדעת גם מה המאגר לא יכלול:

לא יהיה מידע על נכסים בבעלותנו - למעט, כאמור, נכסים המשועבדים כנגד הלוואה.

לא יהיה מידע על הכנסותינו האישיות, למשל על גובה המשכורת שלנו.


מבט בנתונים הכלולים במאגר אמור לעורר אצלנו תחושות מעורבות - אופטימיות מהולה בפסימיות. לפרויקט השאפתני של בנק ישראל יש, מנקודת המבט של הצרכן הישראלי, לא מעט יתרונות, אבל גם לא מעט חסרונות. בואו נבדוק מהם ונעשה זאת לסירוגין: יתרון, חיסרון וכן הלאה.




יתרון: עידוד התחרות בשוק האשראי


זו, ללא ספק, הסיבה העיקרית להקמת המאגר – ונראה שבנקודה חשובה זו הפרויקט עשוי להשיג את מטרתו.


מה המצב כיום ומדוע הוא כה בעייתי? כ-90% משוק האשראי הצרכני הישראלי, המוערך בכ-200 מיליארד שקל (כולל משכנתאות), נמצא עדיין בידי הבנקים, רובו בידי שני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים.


הבנקים שולטים בשוק האשראי בזכות חשיפתם למידע פיננסי רב עלינו. כמי שיודעים על לקוחותיהם כמעט הכול מבחינה פיננסית, יש לבנקים יתרון עצום בבואם להציע להם הלוואה מתאימה מבחינת העיתוי, מצב כלכלי ויכולת החזר נוכחית.


הגופים החוץ-בנקאיים, לעומת זאת, ידעו עד כה מעט מאוד, אם בכלל, על מבקשי ההלוואות – ונאלצו להיזהר ולקבוע רף ריבית גבוה יחסית. כעת, עם השקת מאגר נתוני האשראי החדש, כולם יוכלו לדעת הרבה יותר על הלקוחות (בכפוף להסכמתם) ויוכלו להציע להם הצעות מתאימות יותר. לבנקים תקום סוף-סוף תחרות אמיתית, והצרכנים עשויים ליהנות מירידת מחירים ומתנאי אשראי אטרקטיביים יותר. חלקם, כפי שנראה בהמשך, אף עשויים להיות מחוזרים במרץ רב.  


חיסרון: החיים כדירוג אשראי


ארצות הברית, מעצמה שלא מסוגלת לדמיין מציאות ללא דירוג אשראי אישי, הרוויחה בצדק את תדמיתה כסיוט של זליגת נתוני האשראי האישיים לכל תחומי החיים. שם, לדוגמא, מקובל שבעלי דירות יבקשו לדעת את הדירוג האישי של שוכרים פוטנציאליים. מכאן קצרה מאוד הדרך לאובדן פרטיות, שבו נתונים פיננסיים רגישים ואישיים נסחרים ומועברים בין גורמים שלא אמורים לקבל אותם.


האמריקנים, שחייהם אכן מושפעים באופן דרמטי מדירוג האשראי האישי, חוששים כמעט מכל איחור בתשלום. רבים מהם, כך מצביעים סקרים, סבורים (שלא בצדק) שגם איחור בתשלום דוחות חניה יפגע בדירוג שלהם, או אפילו שכל הצצה שלהם בדירוג האשראי מורידה אותו מיידית (גם לא נכון). רוצים אמריקה? תחשבו שוב.




יתרון: בישראל, הצרכן מוגן יחסית


המחוקק, ייאמר לזכותו, עשה לא מעט כדי להימנע מהכשלים והפגמים במודל האמריקני. בעוד שבארה"ב מותר לגופים פיננסיים לרכוש מידע במרוכז על הלקוחות כדי להתאים להם הצעות אשראי, כאן, בישראל, המצב פחות מדאיג. ראשית, אסור לגופים לקבל מראש מידע על כלל הלקוחות או על קבוצות נבחרות מהם, אלא רק ביחס לעסקת אשראי ספציפית. ושנית, כל קבלת מידע על לקוח כפופה כאמור לאישורו של אותו לקוח.


יתרה מכך: צרכנים ישראלים שירצו בכך יוכלו לפנות לבנק ישראל ולבקש להיגרע ממאגר נתוני האשראי, או לדרוש שנתונים שייאספו במאגר לא יועברו ללשכות האשראי.


כמו כן, הצרכנים הישראלים יוכלו לדעת מהם נתוני האשראי שלהם – גם הפעם, באמצעות פנייה ישירה לבנק ישראל (אחת לשנה בחינם, ולאחר מכן בתשלום). צרכנים שירצו לדעת מהו דירוג האשראי האישי שלהם יוכלו לקבלו מלשכות האשראי, אם כי שירות זה ככל הנראה יהיה כרוך בתשלום. 


חיסרון: לווים חלשים ייפגעו


איך שלא נסתכל על זה, מאגר נתוני האשראי החדש אמור לסיים את "החגיגה" לעשרות אלפי ישראלים שלקחו הלוואות מכמה גופים פיננסיים במקביל, תוך שהם מנצלים את היעדרו של מאגר נתונים מרכזי.  


במציאות הישראלית החדשה, כל לווה שיבקש הלוואה יתבקש לאשר לגוף המלווה לקבל מידע על כל ההלוואות שכבר לקח מגופים אחרים. אם הגוף המלווה יגלה שהלקוח שקוע עד צווארו ב-4-5 הלוואות ממקורות שונים, הוא עלול ללחוץ על הלקוח לצמצם הלוואות, או להעמיד לו הלוואה בריבית גבוהה, כדי לגדר את עצמו מול הסיכון. 


רבים יראו בכך יתרון: למה שאנשים עם מינוף אשראי גבוה, יורשו לקחת הלוואה אחר הלוואה? כך או אחרת, "הגמילה" צפויה להיות כואבת מאוד. יתרה מכך: קיים חשש לגידול מהיר במספר האנשים שלא יוכלו לקבל אשראי נוסף. צרכנים אלה, שמצבם הכלכלי רע ממילא, עלולים לפנות לפתרונות חוץ ממסדיים כמו "השוק האפור" – ולהסתבך עוד יותר.




יתרון: הלקוחות הטובים יבואו על שכרם


שלטון הבנקים בשוק האשראי, כבר ציינו, היה פחות טוב לתחרות ולכן גם פחות טוב לצרכנים. אלא שמאגר נתוני האשראי החדש צפוי למקד את התחרות סביב הלקוחות שמתנהלים בצורה פיננסית חכמה, שתמיד עומדים בהחזר חובות ושלא התפתו אף פעם "לרפד" את עצמם בהלוואות שיתקשו להחזיר.


לקוחות אלה, עם דירוג אשראי אישי מצוין ורמת סיכון נמוכה מאוד, יהיו מטרה לתחרות מצד כל הגופים שיספקו אשראי, שיציעו להם תנאים מועדפים וריביות אטרקטיביות. הלקוחות הטובים גם יוכלו לבוא אל הגופים המלווים מעמדת כוח, תוך שהם מנפנפים בדירוג האשראי המשובח שלהם ומבינים יפה שמתנהלת עליהם תחרות בריאה.


היתרון בסעיף זה לא מתמצה רק בצרכנים בעלי דירוג האשראי הגבוה. המאגר והדירוג האישי אמורים "למשוך" כלפי מעלה את השוק כולו, לגרום לצרכנים לבדוק תכופות את דירוג האשראי שלהם, לגרום להם לשאוף לשפר אותו; וכמובן, גם להצליח בכך ולקבל, אם וכאשר יצטרכו את התגמול – תנאים משופרים בנטילת אשראי.


חיסרון: "הלוואות סרק"


הבעיה כבר קיימת בשוק האמריקני, שם לקוחות רבים לוקחים הלוואות ללא צורך אמיתי רק כדי לשפר את דירוג האשראי שלהם, או בגלל שקיבלו ריביות אטרקטיביות במיוחד. "יבוא" של הלוואות הסרק לשוק הישראלי עשוי לחייב התערבות של בנק ישראל. עדיין מוקדם להעריך מה יקרה בגזרה זו. נחכה ונראה.




חיסרון: געגועים למאגר הנתונים הישן


השקתו של מאגר נתוני האשראי החדש של בנק ישראל מבטלת את מאגרי הנתונים הקודמים. מה הבעיה עם זה? המאגרים הישנים כללו בעיקר נתונים שלילים על נוטלי אשראי ואפשרו לגופים המלווים לעקוב בקלות יחסית אחר לווים בעייתיים, שבעיותיהם הוחמרו.


כך, לדוגמא, קיבלו הגופים נותני האשראי התראות על פתיחת תיק בהוצאה לפועל או על הגשת בקשה לפשיטת רגל של לווים. במאגר החדש, כפי שציינו, הגופים הפיננסיים יוכלו להיחשף לכלל המידע (קרי – גם לנתונים חיוביים על עמידה בפרעון אשראי, למשל) רק באישור הלווים עצמם. כלומר, אם הלקוח יסרב לחשוף את מצבו האמיתי, תיפגע יכולתו של הגוף המלווה לקבל בעניינו החלטה מושכלת, המבוססת על מידע, נתונים ורמת סיכון. 


כאן מסכימים למתן גישה למאגר ומקבלים שירותים פיננסיים מותאמים אישית


*אי עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. *כפוף לאישור ולתנאי החברה. *הצעת ההלוואה תינתן בהתאם לנתוניו האישיים של הלקוח. *המודעה אינה מהווה הצעה למתן אשראי. *המלווה: מקס איט פיננסים בע"מ.